<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער הראשון הכסף מתוך שער י"ג</h1>
<h2>דף ח:</h2>
השער שלש עשרה וזה השער הוא החזק שבכולם והוא העקר והשרש למקח וממכר לפי שיש בו קנין קרקעות ועבדים ומטלטלים ומתחלק על ט"ו שערים: ואלו הן. שער הראשון כסף. שער ב' שטר. שער ג' חזקה. שער ד' חליפין. שער ה' מסירה. שער ו' משיכה. שער ז' הגבהה. שער ח' קניית מקום. שער ט' סיתומאתא. שער י' מודד לתוך קופתו. שער י"א תלישה. שער י"ב [ה]מחאה שהיא במעמד שלשתן. שער י"ג זכוי שהוא ע"י אחר. שער י"ד אגבי. שער ט"ו אמירה. שער הא' כסף. אתה מוצא בו ששה דרכים: הדרך הראשון שדה נקנה בכסף וכמו ששנינו [כ"ו ע"א] נכסים שיש להן אחריות נקנים בכסף וכדכתיב שדות בכסף יקנו ואימתי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר. וה"מ כשלא התנה הלוקח מעקרא אבל התנה הלוקח מעקרא ואמר במאי דבעינא איקני הכל לפי התנאי. וכדג' עלה ואי פריש פריש כי הא דרב אידי בר אבין כי הוה זבין ארעא כו'. הדרך הב' בכסף. האי מאן דמזבין ארעא או עבד לחבריה והניח לו משכון על הדמים לא קנה כדגרסינן [ח' ע"ב] רב הונא בר אבין זבן אמתא אחיתו נסכא עלה לסוף איקר אמתא אתא לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן נמצאת אתה אומר דמצי הדר ביה. הדרך הג' בכסף. האי דזבין שדה לחבריה ואית ליה ללוקח מלוה גבי מוכר מקודם לכן וא"ל לוקח למוכר אותה מלוה דאית לי גבך שקול יתיה בהני זוזי של מקח זה לא קנה כדג' [מ"ז ע"א] אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת (וי"א מקודשת) מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה מכר אמאי קנה אמר רב נחמן הונא חברי' מוקי לה במלוה אוחרי הכא במאי עסקינן כגון שאמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר דמר סבר דינר חד כסיפא לה מילתא למיתבעי ומ"ס חד דינר נמי לא כסיפא לה למיתבעיה ושוין במכר שזה קנה דמוכר ודאי לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה. אתחזי לן מהכא דאלו מלוה דאית ליה ללוקח על המוכר לא קנה לוקח. הדרך הרביעי בכסף. האי מאן דמזבין שדה לחברו אי אית בדמי פרוטה קני פחות מפרוטה לא קני כדג' [י"ג ע"א] אינה נקנית בפחות משוה פרוטה. הדרך החמישי בכסף. האי מאן דמזבין מידי לחבריה ואותן דמים הווין מאיסורי הנאה כגון הקדש (או לדמי) [וכל דדמי] ליה שהוא אסבה"נ לא קנה כדג' [נ"ו ע"ב] המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן עלה בעא מיניה רבא מרב חסדא במכר מאי וא"ל לא קנה. הדרך הו' בכסף. היכא דזבין ליה שדה באלף זוז ונתן לו בצרידה ונמצא שחסר ממנה מה שחסר וא"ל חסר כך וכך והוא מודה לו אין שם חזרה בקרקע כלום אלא ישקול מה שחסר מיד כדגר' [מ"ז ע"א] ושוין במכר שזה קנה דלא כסיפא ליה מלתא למתבעיה.
<h2>דף יג.</h2>
השער שלש עשרה וזה השער הוא החזק שבכולם והוא העקר והשרש למקח וממכר לפי שיש בו קנין קרקעות ועבדים ומטלטלים ומתחלק על ט"ו שערים: ואלו הן. שער הראשון כסף. שער ב' שטר. שער ג' חזקה. שער ד' חליפין. שער ה' מסירה. שער ו' משיכה. שער ז' הגבהה. שער ח' קניית מקום. שער ט' סיתומאתא. שער י' מודד לתוך קופתו. שער י"א תלישה. שער י"ב [ה]מחאה שהיא במעמד שלשתן. שער י"ג זכוי שהוא ע"י אחר. שער י"ד אגבי. שער ט"ו אמירה. שער הא' כסף. אתה מוצא בו ששה דרכים: הדרך הראשון שדה נקנה בכסף וכמו ששנינו [כ"ו ע"א] נכסים שיש להן אחריות נקנים בכסף וכדכתיב שדות בכסף יקנו ואימתי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר. וה"מ כשלא התנה הלוקח מעקרא אבל התנה הלוקח מעקרא ואמר במאי דבעינא איקני הכל לפי התנאי. וכדג' עלה ואי פריש פריש כי הא דרב אידי בר אבין כי הוה זבין ארעא כו'. הדרך הב' בכסף. האי מאן דמזבין ארעא או עבד לחבריה והניח לו משכון על הדמים לא קנה כדגרסינן [ח' ע"ב] רב הונא בר אבין זבן אמתא אחיתו נסכא עלה לסוף איקר אמתא אתא לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן נמצאת אתה אומר דמצי הדר ביה. הדרך הג' בכסף. האי דזבין שדה לחבריה ואית ליה ללוקח מלוה גבי מוכר מקודם לכן וא"ל לוקח למוכר אותה מלוה דאית לי גבך שקול יתיה בהני זוזי של מקח זה לא קנה כדג' [מ"ז ע"א] אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת (וי"א מקודשת) מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה מכר אמאי קנה אמר רב נחמן הונא חברי' מוקי לה במלוה אוחרי הכא במאי עסקינן כגון שאמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר דמר סבר דינר חד כסיפא לה מילתא למיתבעי ומ"ס חד דינר נמי לא כסיפא לה למיתבעיה ושוין במכר שזה קנה דמוכר ודאי לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה. אתחזי לן מהכא דאלו מלוה דאית ליה ללוקח על המוכר לא קנה לוקח. הדרך הרביעי בכסף. האי מאן דמזבין שדה לחברו אי אית בדמי פרוטה קני פחות מפרוטה לא קני כדג' [י"ג ע"א] אינה נקנית בפחות משוה פרוטה. הדרך החמישי בכסף. האי מאן דמזבין מידי לחבריה ואותן דמים הווין מאיסורי הנאה כגון הקדש (או לדמי) [וכל דדמי] ליה שהוא אסבה"נ לא קנה כדג' [נ"ו ע"ב] המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן עלה בעא מיניה רבא מרב חסדא במכר מאי וא"ל לא קנה. הדרך הו' בכסף. היכא דזבין ליה שדה באלף זוז ונתן לו בצרידה ונמצא שחסר ממנה מה שחסר וא"ל חסר כך וכך והוא מודה לו אין שם חזרה בקרקע כלום אלא ישקול מה שחסר מיד כדגר' [מ"ז ע"א] ושוין במכר שזה קנה דלא כסיפא ליה מלתא למתבעיה.
<h2>דף כו.</h2>
השער שלש עשרה וזה השער הוא החזק שבכולם והוא העקר והשרש למקח וממכר לפי שיש בו קנין קרקעות ועבדים ומטלטלים ומתחלק על ט"ו שערים: ואלו הן. שער הראשון כסף. שער ב' שטר. שער ג' חזקה. שער ד' חליפין. שער ה' מסירה. שער ו' משיכה. שער ז' הגבהה. שער ח' קניית מקום. שער ט' סיתומאתא. שער י' מודד לתוך קופתו. שער י"א תלישה. שער י"ב [ה]מחאה שהיא במעמד שלשתן. שער י"ג זכוי שהוא ע"י אחר. שער י"ד אגבי. שער ט"ו אמירה. שער הא' כסף. אתה מוצא בו ששה דרכים: הדרך הראשון שדה נקנה בכסף וכמו ששנינו [כ"ו ע"א] נכסים שיש להן אחריות נקנים בכסף וכדכתיב שדות בכסף יקנו ואימתי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר. וה"מ כשלא התנה הלוקח מעקרא אבל התנה הלוקח מעקרא ואמר במאי דבעינא איקני הכל לפי התנאי. וכדג' עלה ואי פריש פריש כי הא דרב אידי בר אבין כי הוה זבין ארעא כו'. הדרך הב' בכסף. האי מאן דמזבין ארעא או עבד לחבריה והניח לו משכון על הדמים לא קנה כדגרסינן [ח' ע"ב] רב הונא בר אבין זבן אמתא אחיתו נסכא עלה לסוף איקר אמתא אתא לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן נמצאת אתה אומר דמצי הדר ביה. הדרך הג' בכסף. האי דזבין שדה לחבריה ואית ליה ללוקח מלוה גבי מוכר מקודם לכן וא"ל לוקח למוכר אותה מלוה דאית לי גבך שקול יתיה בהני זוזי של מקח זה לא קנה כדג' [מ"ז ע"א] אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת (וי"א מקודשת) מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה מכר אמאי קנה אמר רב נחמן הונא חברי' מוקי לה במלוה אוחרי הכא במאי עסקינן כגון שאמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר דמר סבר דינר חד כסיפא לה מילתא למיתבעי ומ"ס חד דינר נמי לא כסיפא לה למיתבעיה ושוין במכר שזה קנה דמוכר ודאי לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה. אתחזי לן מהכא דאלו מלוה דאית ליה ללוקח על המוכר לא קנה לוקח. הדרך הרביעי בכסף. האי מאן דמזבין שדה לחברו אי אית בדמי פרוטה קני פחות מפרוטה לא קני כדג' [י"ג ע"א] אינה נקנית בפחות משוה פרוטה. הדרך החמישי בכסף. האי מאן דמזבין מידי לחבריה ואותן דמים הווין מאיסורי הנאה כגון הקדש (או לדמי) [וכל דדמי] ליה שהוא אסבה"נ לא קנה כדג' [נ"ו ע"ב] המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן עלה בעא מיניה רבא מרב חסדא במכר מאי וא"ל לא קנה. הדרך הו' בכסף. היכא דזבין ליה שדה באלף זוז ונתן לו בצרידה ונמצא שחסר ממנה מה שחסר וא"ל חסר כך וכך והוא מודה לו אין שם חזרה בקרקע כלום אלא ישקול מה שחסר מיד כדגר' [מ"ז ע"א] ושוין במכר שזה קנה דלא כסיפא ליה מלתא למתבעיה.
<h2>דף מז.</h2>
השער שלש עשרה וזה השער הוא החזק שבכולם והוא העקר והשרש למקח וממכר לפי שיש בו קנין קרקעות ועבדים ומטלטלים ומתחלק על ט"ו שערים: ואלו הן. שער הראשון כסף. שער ב' שטר. שער ג' חזקה. שער ד' חליפין. שער ה' מסירה. שער ו' משיכה. שער ז' הגבהה. שער ח' קניית מקום. שער ט' סיתומאתא. שער י' מודד לתוך קופתו. שער י"א תלישה. שער י"ב [ה]מחאה שהיא במעמד שלשתן. שער י"ג זכוי שהוא ע"י אחר. שער י"ד אגבי. שער ט"ו אמירה. שער הא' כסף. אתה מוצא בו ששה דרכים: הדרך הראשון שדה נקנה בכסף וכמו ששנינו [כ"ו ע"א] נכסים שיש להן אחריות נקנים בכסף וכדכתיב שדות בכסף יקנו ואימתי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר. וה"מ כשלא התנה הלוקח מעקרא אבל התנה הלוקח מעקרא ואמר במאי דבעינא איקני הכל לפי התנאי. וכדג' עלה ואי פריש פריש כי הא דרב אידי בר אבין כי הוה זבין ארעא כו'. הדרך הב' בכסף. האי מאן דמזבין ארעא או עבד לחבריה והניח לו משכון על הדמים לא קנה כדגרסינן [ח' ע"ב] רב הונא בר אבין זבן אמתא אחיתו נסכא עלה לסוף איקר אמתא אתא לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן נמצאת אתה אומר דמצי הדר ביה. הדרך הג' בכסף. האי דזבין שדה לחבריה ואית ליה ללוקח מלוה גבי מוכר מקודם לכן וא"ל לוקח למוכר אותה מלוה דאית לי גבך שקול יתיה בהני זוזי של מקח זה לא קנה כדג' [מ"ז ע"א] אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת (וי"א מקודשת) מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה מכר אמאי קנה אמר רב נחמן הונא חברי' מוקי לה במלוה אוחרי הכא במאי עסקינן כגון שאמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר דמר סבר דינר חד כסיפא לה מילתא למיתבעי ומ"ס חד דינר נמי לא כסיפא לה למיתבעיה ושוין במכר שזה קנה דמוכר ודאי לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה. אתחזי לן מהכא דאלו מלוה דאית ליה ללוקח על המוכר לא קנה לוקח. הדרך הרביעי בכסף. האי מאן דמזבין שדה לחברו אי אית בדמי פרוטה קני פחות מפרוטה לא קני כדג' [י"ג ע"א] אינה נקנית בפחות משוה פרוטה. הדרך החמישי בכסף. האי מאן דמזבין מידי לחבריה ואותן דמים הווין מאיסורי הנאה כגון הקדש (או לדמי) [וכל דדמי] ליה שהוא אסבה"נ לא קנה כדג' [נ"ו ע"ב] המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן עלה בעא מיניה רבא מרב חסדא במכר מאי וא"ל לא קנה. הדרך הו' בכסף. היכא דזבין ליה שדה באלף זוז ונתן לו בצרידה ונמצא שחסר ממנה מה שחסר וא"ל חסר כך וכך והוא מודה לו אין שם חזרה בקרקע כלום אלא ישקול מה שחסר מיד כדגר' [מ"ז ע"א] ושוין במכר שזה קנה דלא כסיפא ליה מלתא למתבעיה.
<h2>דף נו:</h2>
השער שלש עשרה וזה השער הוא החזק שבכולם והוא העקר והשרש למקח וממכר לפי שיש בו קנין קרקעות ועבדים ומטלטלים ומתחלק על ט"ו שערים: ואלו הן. שער הראשון כסף. שער ב' שטר. שער ג' חזקה. שער ד' חליפין. שער ה' מסירה. שער ו' משיכה. שער ז' הגבהה. שער ח' קניית מקום. שער ט' סיתומאתא. שער י' מודד לתוך קופתו. שער י"א תלישה. שער י"ב [ה]מחאה שהיא במעמד שלשתן. שער י"ג זכוי שהוא ע"י אחר. שער י"ד אגבי. שער ט"ו אמירה. שער הא' כסף. אתה מוצא בו ששה דרכים: הדרך הראשון שדה נקנה בכסף וכמו ששנינו [כ"ו ע"א] נכסים שיש להן אחריות נקנים בכסף וכדכתיב שדות בכסף יקנו ואימתי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר. וה"מ כשלא התנה הלוקח מעקרא אבל התנה הלוקח מעקרא ואמר במאי דבעינא איקני הכל לפי התנאי. וכדג' עלה ואי פריש פריש כי הא דרב אידי בר אבין כי הוה זבין ארעא כו'. הדרך הב' בכסף. האי מאן דמזבין ארעא או עבד לחבריה והניח לו משכון על הדמים לא קנה כדגרסינן [ח' ע"ב] רב הונא בר אבין זבן אמתא אחיתו נסכא עלה לסוף איקר אמתא אתא לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן נמצאת אתה אומר דמצי הדר ביה. הדרך הג' בכסף. האי דזבין שדה לחבריה ואית ליה ללוקח מלוה גבי מוכר מקודם לכן וא"ל לוקח למוכר אותה מלוה דאית לי גבך שקול יתיה בהני זוזי של מקח זה לא קנה כדג' [מ"ז ע"א] אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת (וי"א מקודשת) מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי המקדש במלוה אינה מקודשת וי"א מקודשת מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס מלוה להוצאה נתנה ומ"ס לאו להוצאה נתנה ותסברא אימא סיפא ושוין במכר שקנה ואי מלוה להוצאה נתנה מכר אמאי קנה אמר רב נחמן הונא חברי' מוקי לה במלוה אוחרי הכא במאי עסקינן כגון שאמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר דמר סבר דינר חד כסיפא לה מילתא למיתבעי ומ"ס חד דינר נמי לא כסיפא לה למיתבעיה ושוין במכר שזה קנה דמוכר ודאי לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה. אתחזי לן מהכא דאלו מלוה דאית ליה ללוקח על המוכר לא קנה לוקח. הדרך הרביעי בכסף. האי מאן דמזבין שדה לחברו אי אית בדמי פרוטה קני פחות מפרוטה לא קני כדג' [י"ג ע"א] אינה נקנית בפחות משוה פרוטה. הדרך החמישי בכסף. האי מאן דמזבין מידי לחבריה ואותן דמים הווין מאיסורי הנאה כגון הקדש (או לדמי) [וכל דדמי] ליה שהוא אסבה"נ לא קנה כדג' [נ"ו ע"ב] המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אינה מקודשת ואמרינן עלה בעא מיניה רבא מרב חסדא במכר מאי וא"ל לא קנה. הדרך הו' בכסף. היכא דזבין ליה שדה באלף זוז ונתן לו בצרידה ונמצא שחסר ממנה מה שחסר וא"ל חסר כך וכך והוא מודה לו אין שם חזרה בקרקע כלום אלא ישקול מה שחסר מיד כדגר' [מ"ז ע"א] ושוין במכר שזה קנה דלא כסיפא ליה מלתא למתבעיה.
